לא כל יהודי קדוש , אך כל יהודי הוא קודש קודשים. (ר' קרליבך)

הפרשה פותחת בפסוק : "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה".

לכאורה צמד המילים "ויקחו לי", מהווה סתירה, כי "ויקחו" שייך לומר כאשר לוקחים ממישהו, אך כשמדובר במתן תרומה, היה צריך להיות כתוב: "ויתנו לי". אך דווקא כאן מסתתר יסוד גדול בהטמעת האמונה.

חז"ל אמרו: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". כלומר, מה שנראה לנו כנתינה, הוא באמת לקיחה לעצמנו, או כמובא בגמרא: “יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק”, – הגמרא מתכוונת לכך, שיותר משהעגל רוצה לאכול, הפרה רוצה שהוא יאכל – משום שזה מה שטוב עבורו, לגדילה שלו ולהתפתחות שלו.

הקב"ה נותן לנו את ההרגשה כאילו שאנחנו נותנים את התרומה מכיוון שנטע בנו את התכונה האלוקית לתת מכל הלב והיא בעצם ממלאה אותנו בתחושת סיפוק חזרה.

תרומה אותיות תמורה, כשאדם נותן מכל הלב הוא זוכה לתחושת התרוממות, וכך הנתינה מהווה מעגל חוזר בעולם, לכן השורש נתן נקרא גם באופן ההפוך מהסוף להתחלה אותו דבר, מכיוון שמי שנותן גם יקבל כגלגל חוזר.

מלמד הרב דסלר שהנתינה מולידה אהבה והאהבה משכנה בלב, וכל רצונו של השם יתברך זה שהלב יפנה מקום לאהבה, מכיוון שאת המקדש אפשר לבנות רק מתוך אהבה, שמושכת אחדות ושמחה.

משנכנס אדר מרבין בשמחה – חודש אדר הוא זמן אופטימלי למלא את הלב ברגשות של אהבה ושמחה.

המילה אדר מורכבת מהאות א שרומזת על אלופו של עולם ומהמילה "דר" הרומזת על המשמעות שהשם דר בתוכנו או בהיפוך אותיות זו המילה רד שעלינו להוריד כביכול את האלוקות לתוכנו בבחינת "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם."

הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו שכשם שיש קודש קודשים בבית המקדש, כך יש נקודת קודש קודשים אצל כל יהודי, כפי שאומר קרליבך, לא כל יהודי קדוש , אך כל יהודי הוא קודש קודשים.

הרבה פעמים נדמה לנו שאם חטאנו אז הקדוש ברוך הוא כבר לא איתנו ,

והנה מלמדת התורה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ללא תנאים, גם אם חס ושלום האדם נפל וחטא, עליו לדעת שרק הלבוש החיצוני שלו התלכלך , והוא יוכל לכבס את הבגד ולהישאר טהור.

 

נשאלת השאלה איך נוכל לפנות מקום בלב בזמן שאנחנו מרגישים עמוסים, לחוצים כל כך, או שקרירות או ריחוק זה משתלטים עלינו?מסופר על תלמיד של המגיד ממזריטש שהגיע אליו להתייעצות : "רבי אני לא מוצא מנוח לנפשי לא מסוגל ללמוד , מחשבות מציפות אותי באמצע התפילה, מה אעשה?!"

המגיד שלח אותו לאחד החסידים שלו שגר בעיירה סמוכה והנה אחרי דרך ארוכה מגיע אותו תלמיד לביתו של החסיד נוקש על הדלת ואין תשובה , הוא שומע רעשים מתוך הבית ,נוקש ונוקש אך לא פותחים,עד שמתעייף ונרדם, עם עלות השחר נפתחה הדלת התלמיד התעורר

ואומר לו "שלום לך רבי , דפקתי על הדלת אך לא פתחו לי, המגיד ממזריטש שלח אותי כדי שתעזור לי ותגיד לי איך אני יכול להתגבר על המחשבות המטרידות"

הבין החסיד, חייך ואמר: "רק אתה מחליט אם לפתוח את דלת המחשבות שלך, אתה בעל הבית על המחשבות שלך , בדיוק כמו שכשאתה באת אלי לא פתחתי לך את הדלת , אפילו צליל הנקישות לא נכנס לאוזניי כי אם ניגון הלב של הלימוד שלמדתי, רק עליו חשבתי, רק מחשבה אחת יכולה לדור במוחו של אדם,

המפתח אצלך!

כך בדיוק על כל אדם לדעת שיש לו את הכח לשלוט על מחשבותיו,

נחשוב טוב ובוודאי יהיה טוב – משנכנס אדר מרבין בשמחה – אותיות מחשבה – מרבין במחשבות טובות, בנתינה והתרוממות וכך נזכה שהאמונה תדור בתוכנו "ושכנתי בתוכם"

תודה שפניתם למשרדה
של הרבנית חדווה לוי...

נחזור אליכם אי"ה בהקדם!

דילוג לתוכן